 |
| בת 5 בערך,עומדת ומבסוטה מהחיים.....כן, החיים |
היום זה יום השנה השני לליעמי שלי. קפצנו לביקור (בעצם בערב שלפני). כצפוי, שום דבר לא השתנה. הנה תמונות נוף כלליות, למי שמתגעגע לבתי קברות.
היום הלכתי לעבודה כרגיל. לא רק שהיה לנו סופשבוע ארוך וכבר נמאס לי להיות בבית, אני פשוט מעדיף את שגרת היומיום ע"פ לעשות אירוע ממלכתי ביום שכזה. זה לא מה שנקרא התכחשות. זה פשוט להמשיך לחיות איך שתמיד חייתי - גם כשליעם היתה פה. אני מעדיף לקשקש עם החבר'ה ולצחוק ולחשוב על עבודה מאשר לשבת בבית ו"להיות באבל" - או איך שקוראים לזה (ובעשותי זאת אני מתחייב - בפני עצמי בלבד - שלא אזכיר שזה יום השנה לליעם....לא רוצה להביך את בני שיחי ולשים אותם במצב בלתי-אפשרי....זה לא ענין שלהם שאני בחרתי להיות תייש...וגם אין לי ענין שהם לא יירצו לשבת איתי בגלל שאני מביא נושאים מביכים כאלו לשיחה). גם כנפרדנו מליעם, כזכור אולי, העדפתי לצאת מהבית, לרכב על אופניים, לשחות בבריכה, לשתות בפאב - להיות בין אנשים - מאשר לשבת בבית. אני עצוב ומתגעגע מתי שהמוזה קוראת לזה - לא ע"פ תאריך מסוים. עכשיו, זה לא אומר שאני נטול דמעות וכל זה. ברור שיש רגעים פה ושם שדמעה מבצבצת לה, אבל כעקרון הסכר נשאר סגור. עכשיו, זו ההעדפה האישית שלי. אני כמובן מבין שלכל אחד מאיתנו יש את דרכי ההתמודדות שלה/שלו.
==============
היום הלכתי לעבודה כרגיל. לא רק שהיה לנו סופשבוע ארוך וכבר נמאס לי להיות בבית, אני פשוט מעדיף את שגרת היומיום ע"פ לעשות אירוע ממלכתי ביום שכזה. זה לא מה שנקרא התכחשות. זה פשוט להמשיך לחיות איך שתמיד חייתי - גם כשליעם היתה פה. אני מעדיף לקשקש עם החבר'ה ולצחוק ולחשוב על עבודה מאשר לשבת בבית ו"להיות באבל" - או איך שקוראים לזה (ובעשותי זאת אני מתחייב - בפני עצמי בלבד - שלא אזכיר שזה יום השנה לליעם....לא רוצה להביך את בני שיחי ולשים אותם במצב בלתי-אפשרי....זה לא ענין שלהם שאני בחרתי להיות תייש...וגם אין לי ענין שהם לא יירצו לשבת איתי בגלל שאני מביא נושאים מביכים כאלו לשיחה). גם כנפרדנו מליעם, כזכור אולי, העדפתי לצאת מהבית, לרכב על אופניים, לשחות בבריכה, לשתות בפאב - להיות בין אנשים - מאשר לשבת בבית. אני עצוב ומתגעגע מתי שהמוזה קוראת לזה - לא ע"פ תאריך מסוים. עכשיו, זה לא אומר שאני נטול דמעות וכל זה. ברור שיש רגעים פה ושם שדמעה מבצבצת לה, אבל כעקרון הסכר נשאר סגור. עכשיו, זו ההעדפה האישית שלי. אני כמובן מבין שלכל אחד מאיתנו יש את דרכי ההתמודדות שלה/שלו.
==============
בירה מרירה במיוחד (אזהרה: קטע מפוקפק לפניך...זו ההזדמנות לברוח ולא לקרוא)
עמדנו בין הקברים וקישקשנו - על קברים ומנהגים (יהודים, מן הסתם) וכו'. אז חזרתי על צוואתי הידועה "כשיגיע היום, אני לא רוצה להקבר....בטח שלא אצל הדוסים....אני לא אתן להם את התענוג הזה להכניס אותי לדת שלהם כשאין לי כח להתמודד מולם באופן שווה....תנו את גופי למדע ואת מה שנשאר תשרפו". (וגם הצעתי שאולי הגוף שלי יוכל להאכיל אש של איזה קומזיץ טוב...) נו, ומה לעשות עם האפר? ואז הועלה הרעיון הגאוני: לערבב שעורה ו HOPS עם כמה כפיות אשר-מעושן ע"מ לייצר את ה ASHER IPA הראשונה. כדאי להרשם כבר היום. זו תהיה בירה חד-פעמית, נדירה באיכותה ובכמות מצומצמת. מי מזמין לגימה?
אבל ויש עוד הרבה זמן, זו אולי הבירה עם זמן הבישול הארוך ביותר אי פעם....היא "מתבשלת" ממש ברגעים, ימים, ושנים אילו....והיא גם הבירה היחידה בעולם שמיוצרת מבירות אחרות....אילו שאני שותה...אז היות ויש לנו הרבה זמן, והיות ואת Dead Guy Ale כבר לקחו, הנה כמה שמות חלופיים:
Asher Ashes Smoked Ale
Oh so dirty, no, really, stout
Bare Bone Strong Brown Ale
Way down under non-Australian real beer
