היוםה-4 במרץ 2011, זה בדיוק חצי שנה מאז שליעם נפרדה מאיתנו. כלומר, אנחנו נפרדנו ממנה. אתמול, בעיתוי אירוני, רייצ'ל ביקרה בבית קברות ע"מ לבחור מצבה. עצוב. י
?מי את והאם יש עליך אוכל
אבל התמונות גם גורמות לי לחייך. רק להזכר ולחייך. ואז לבכות שוב. י
ואנחנו גם יודעים מה מגיע מייד אחרי המבט הממזרי: אמא, אני רעבה!!!! י
אבל, מספיק עם כל הסנטימנטליות הזו. עכשיו זה ששי אחה"צ ומצווה עלינו לעשות את מה שליעם היתה רוצה: לפתוח בירה "ביחד" ולהנות מהחיים. אז אין לי באמת הרבה ברירה
לחיים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה