יום חמישי, 25 בספטמבר 2014

לא-שנה-טובה חלק ב׳

נו מה, אשר, אתה לא יכול להגיד שנה-טובה קטנה ולסגור ענין? למה לסבך כל דבר?  מה הבעיה?  וכמה תינוקי מצידך, באמת!

איך שהתכוננתי לתרגם את הקטע הקודם לאנגלית, הלכנו כולנו למסיבת ראש השנה אצל חברים.  זוהי משפחה מורחבת שגם לפני שנה אימצה אותנו בערב זה.  היה ברור שכל זיבולי המוח שלי מהקטע הקודם לא יעבדו.  אצל האמריקאים היהודים, אפילו הליברלים ביותר שביניהם, חג זה חג.  צריך לעבוד ע״פ הפרוטוקול החברתי המקובל (או לפחות להעמיד פנים [וברור שאת הקטע הזה לא אתרגם...]). אז שמתי תחפושת של יהודי והלכתי.  היה כיף.  לא בגלל ברכות ראש השנה והגפילטע-פיש המודרני.  אלא בגלל החברה הטובה והאוכל הטוב.  והיין.  אני תמיד מוכן למסיבה טובה ואין לי צורך בשום סיבה.  וכשמברכים אותי בשנה טובה אני עונה ב״גם לך״.  לא מסוגל להגות את המלים ״שנה טובה״.  כמו גבר שלא מסוגל להגיד אני אוהב אותך.  כמה תינוקי.

ובינתיים חשבתי על עוד תוספת לקטע הקודם.  בכ״ז השנה מסמלת פרק זמן מדוד ומדויק של חילופי עונות ומסע כדור הארץ וכו׳.  אני לא מתווכח עם מערכת השמש וכל נפלאותיה.  אני תוהה על הצורך של בני האדם לחגוג משהו שלא קרה בזכותנו ושלא בשליטתנו.  אנחנו סתם טרמפיסטים.

יש שיאמרו שאני מפספס את הפואנטה.  שזו הזדמנות לבדוק את עצמך ולפתוח דף חדש.  אני עדיין לא מבין למה צריך ללכת לבית הכנסת או להדליק נרות ולטבול תפוח בדבש וכל שאר הירקות.  בשביל להתחיל דף חדש מה שצריך זה החלטיות.  אפשר להפסיק הרגל רע ולפתוח דף חדש בכל רגע.  בעיות בריאות מתקנים כשהן באות, לא ע״פ לוח השנה.  שלום (ולמרבה הצער גם מלחמה) עושים כשמתאים - לא ע״פ תאריך.  וכו׳, נה?

אומרים גם שזו הזדמנות לחדש קשרים שהתפוררו במשך הזמן.  וזו גם חידה בעיני.  לאותם אילו שלא שומרים על קשר חוץ משנה-טובה פעם ב....ובכן, בשנה - מה זה אומר להם?  רוצים לחדש יחסים?  חדשו יחסים.  עכשיו.  למה לחכות לראש השנה?

במקרה - או שלא - בדיוק עכשיו אני קורא את הספר המצוין This is how מאת Augusten Burroughs.  והוא מדבר בדיוק על הדברים האלה (כלומר, לא על ראש השנה וכו׳):  שתהיה אמיתי עם עצמך.  והאמת היא זו שכבר תדריך אותך.  ושתפעל עכשיו (לא מחר ולא אחר כך - עכשיו), ובישירות, ובפשטות.  והוא נותן דוגמאות פשוטות מהיומיום.  פילוסופיה מעשית כזו לפשוטי העם.    הוא ממש מוציא לי את המלים מהפה.  חתיכת חרא:  גנב לי את הרעיון.  זה הספר שאני הייתי צריך לכתוב.  

אז הנה התגובה שלי למשפט הפתיחה:
שנה טו . . . לא, עדיין לא מסוגל.  גם לכם.

יום שלישי, 23 בספטמבר 2014

במקום שנה טובה - כי באמת לא מגיע

אני לא מצליח לתפוס את כל הסיפור של שנה-טובה וכל זה.  אני לא רוצה שיאחלו לי שנה טובה ושכל הטוב יגמר בדיוק תוך שנה.  למה לא לאחל לי 10 שנים טובות?  או 20 או 50 או פשוט חיים טובים?  למה צריך לחדש את הברכה כל שנה?  למה פוקע תוקפה?

אז ברור שאני סתם נודניק, נכון, אבל יש שאלות יותר עמוקות:  לא באמת, למה שתהיה שנת ביטחון?  למה שלא נחיה בבטחון מהיום עד סוף הימים?  וגם רווחה וגם כלכלה וגם בריאות - וכל מה שתרצו.  לא מובנת לי ההגבלה הזו לשנה בלבד.  והיות בחגי ישראל מדובר, בואו כבר נכניס את יום כיפור בפנוכו ונסגור סיפור:  אנשים באמת צריכים את היום הזה כדי להסתכל אחורה ולבקש סליחה?  לא יודע לגביך, קורא יקר, אבל כשאני דורך על יבלת של מישהו אני מבקש סליחה על המקום.  אני לא מחכה עד סוף השנה.  ואני גם לא מקווה לשנה טובה יותר.  אני מקווה לעתיד טוב כמובן, כמו כולם, אבל האם אין זה מובן מאליו?  למה נחוצות הברכות השנתיות החוזרות על עצמן? 

ואפרופו ברכות, האם לא נמאס מהנדושות הזו?  שנה טובה ושנה מתוקה ושנת בריאות ושנת אנילאיודעמה.  כל שנה אותן ברכות.  למה?  הסיבה כמובן היא שאנחנו רוצים להרגיש טוב שאיחלנו.  כי כשאנחנו מקבלים 20-30 שנות טובות ממשפחה וחברים - האם זה משנה משהו?  אנחנו מושכים בתכפנו, שמים את הברכות איפהשהו, ונפטרים מהן אחרי שבוע.  אז למי הן טובות?  שוב - לשולחים בלבד.  אנחנו רוצים להרגיש לא רק שעשינו משהו חיובי אלא שבאמת שמנו כוונה מאחורי זה.  אבל הברכות הן בחינם (פלוס-מינוס) ודי חסרות משמעות, נה?

ואפרופו ברכות חסרות משמעות, מה לגבי אילו האלקטרוניות?  פירסמנו-שיתפנו-שלחנו בלחיצת כפתור ו....מה הלאה?  המשכנו ישר לטקסט הבא או לפוסט הבא או למייל הבא.  חיינו האלקטרונים עצרו לשניה חסרת משמעות (וגם די צבועה, בואו נודה באמת) ומייד המשיכו בזרם האלקטרוני הבלתי פוסק הזה.  אז אם פעם עוד הטרחנו את עצמנו לקנות ברכות ולכתוב בכתב יד ולהכניס למעטפה ולבדוק אם הכתובת עדיין נכונה ולבייל וללכת למשרד הדואר - הרי היום הכל יותר מידי קל ואנחנו רק מעמידי פנים - אפילו אם אנחנו מתכוונים לטוב.

לכן אני לא מתאמץ לשלוח שנות טובות.  הכל מזוייף כזה.

עכשיו, לפני שאנשים מתנפלים עלי או נעלבים, כדאי לזכור:
1.  כל האמור לעיל אינה התקפה.  אילו מחשבות והרגשות.
2.  זכרו שהבלוג הזה הוא בלוג-רשות.  את/ה פה כרגע כי את/ה רוצה.
3.  ברור שעשיתי הכללה גסה ע״מ להביע את מחשבותי.  לא כולם כאלו.  יש כאלו שמתכוונים מכל הלב בשולחם ברכה.  אבל אין לי דרך לדעת מי זה מי ומהצד המקבל הכל נראה אותו דבר.

--------

ומה לגבי החג עצמו?
מפישפוש זריז באינטרנט מצאתי (את מה שכבר ידעתי):
משמעות השם תשרי:
"ראש השנה" לא נזכר בתורה. חודש ניסן הינו ראש החודשים ועל כן נראה שבלוח העברי הקדום ראש השנה היה בניסן. עם שיבת ציון שונו כמה וכמה מנהגים ביהדות כתוצאה מההשפעה הבבלית. בין שאר השינויים אומץ הלוח הבבלי, וחודש תשרי שפירושו בבבלית - ראשית, הפך להיות החודש הראשון.

אבל זה שזה לא חג עברי במקור לא כ״כ מענין אותי.  מה שיותר מענין זה המנהגים שהודבקו במשך השנים לאירוע.  התפילות, הסמלים, הברכות, האוכל - וכו׳.  פעם לכל חג עברי היתה משמעות - או חקלאית (שכן העולם היה חקלאי לגמרי) או דתית או שילוב של שתיהן.  אבל ב-150 שנה האחרונות כל זה כבר כמעט לא רלבנטי.  נשאר לפיכך רק האספקט הדתי-רוחני.  ובכן, מה אם זה לא מדבר אלי?  לגבי דת ואמונה אכתוב בהרחבה בהזדמנות אחרת, אבל לצורך הדיון הזה, מה היא מסורת בלי דת או בלי אמונה?  עבורי היא כלום, ריקה מתוכן.  

בקיבוץ החגים החקלאים היו כיף כי היתה בהם חגיגה חקלאית.  חגגנו את עמל כפינו - בלי מליצה.  ואפילו חגים כמו פחות חקלאים כמו ראש השנה ופסח קיבלו צביון יותר קיבוצי-חברתי מאשר יהודי-דתי.  בקיצור, היה מה לחגוג.  היה אפילו שווה להחליף את בגדי העבודה ב״בגדי-ערב״ ליום אחד.  והכל נעשה בצורה חופשית ובלתי מחייבת.  עכשיו כשאני לא בקיבוץ, לחג אין שום משמעות עבורי. ובכלל, מה לי ולחג שהגו וחגגו אותו לפני אלפי שנים במקום ובתרבות אחרת ובצורה אחרת?  מה הוא אומר היום? עבורי המשמעות היחידה היא של בני משפחה או חברים יושבים ביחד.  אבל כשמתחילים עם הברכות וכו׳, אני מבין ומקבל אבל מאבד ענין כי כפי שכבר הסברתי הוא ריק מתוכן עבורי.  מלים ללא משמעות.  וגם לאילו שאומרים את המלים או שולחים מייל, המשמעות של אותו רגע מאבדת את עצמה לדעת למחרת או אחרי כמה ימים לכל היותר.  (אני עדיין נהנה מהחברה ומהיין, אז תמשיכו להזמין אותי.) 

לפיכך שאלה:  האם לא ראוי יותר ״לחיות את הברכות״ במקום סתם לפלוט אותן בלי שום התחייבות? אם אתה מיישם כל יום את מה שאתה מאחל, אתה לא צריך שום חג בשביל זה.  אתה דואג שהדקה והשעה והיממה והשנה תהיה טובה - בכל רגע ורגע. ואז כל הענין של ״שנה טובה״ מתמוסס מעצמו.  אגב, רק ע״מ להיות פייר, גם ראש השנה האזרחי-נוצרי חסר משמעות עבורי.  בשביל מה לחגוג תאריך - סתם עוד יום שעבר?

הצפי הוא אולי הוא שאסגור את הפוסט הזה ב״שנה טובה״, אבל ברור שזה לא יקרה.  לילה טוב.