בערב יום השנה ה-11 של ליעם התקבצו אצלינו כמה חברים, שרובם הכירו אותה ואף עזרו לטפל בה, לארוחה על המרפסת. בסוף הארוחה הזמנתי אותם פנימה לצפות בסרטון קצר על ליעם. אבל או-ואבוי, המחשב נתקע באמצע הסרטון. פדיחה! אז ביליתי את הבוקר שלמחרת לשים אותו על יוטיוב ע״מ שאוכל לשתף גם עם אורחי הערב שניתקעו בלי סרטון וגם איתכם. ויש גם סיפור קצת יותר ארוך על הקליפ.
שנתיים-שלוש אחרי שליעם מתה, רציתי לעשות משהו עם עשרות קסטות הווידאו שכללו אותה. רציתי להעביר אותם לגירסה דיגיטלית לפני שהטכנולוגיה הישנה תיעלם מהעולם. וכה עשיתי. רכשתי את הציוד המתאים (חומרה ותוכנה) ובמשך כמה שבועות עמלתי על ההמרה ל-DVD. השלמתי את החלק הזה בהצלחה וזו באמת היתה הקלה גדולה: עכשיו הזכרונות ממנה - תנועה וקול - משומרים לעד.
המחשבה הבאה שלי היתה ליצור מכל המכלול הגדול הזה DVD אחד של ״חיי ליעם״ או משהו כזה. התחלתי לשחק עם הרעיון בכוונה לרכוש נסיון בעריכת ווידאו לקראת הפרוייקט הזה. מעולם לא השלמתי אותו (כלומר, עדיין). דברים קרו בדרך שלא איפשרו לי - הן במחינה טכנולוגית והן מכל מיני סיבות אחרות. המחשב ההוא מת (והייתי צריך לחלץ את הדיסק הקשיח שכלל את העבודות הנ״ל); המחשב המחליף התברר כלא מספיק חזק; הכלב אכל לי את עבודת הבית. בקיצור, אכלו לי שתו לי. ה קליפ שלפניכם הוא התוצאה של עבודת האימון שלי. פתאום צץ לו ביום השנה הזה.
