מורשתה של לילה

מה נשאר לי מאמא שלי?  

כמובן את כל הדברים הנפלאים שכולם יודעים עליה: המקוריות, אהבת החיים, הסקרנות, אהבה לספורט, רגישות, אהבה (נקודה!), תושיה בלתי נגמרת, אכפתיות, חמלה....ואני בטוח שהרשימה עוד ארוכה.  הרבה פעמים כשאני מאלתר משהו עם חוט ברזל או איזולירבנד אני מרגיש אותה בתוכי.  וגם כשאני קושר שיחה עם מישהו חדש באיזה אירוע חברתי.  וגם כשאני קונה פקנים (עיין ערך) מאיזה הומלס ברחוב.  וכשאני מנקה דגים (בחלום שלכם....אני כבר גמרתי עם ניקוי דגים).

אבל היתה לה עוד מורשת.  אמא היתה מעורב מסוכן של חיים בריאים - טניס, דייג, שחיה - בצידם של חיים מאד לא בריאים: לחץ בלתי פוסק בכל עבודה שלקחה על עצמה, מיליון משימות שלקחה מחוץ לעבודה שכמובן רק הגבירו את הלחץ, היא לקחה הכל מאד ללב ובקיבוץ כפר בלום - מקום בלי אכפתיות הדדית - זה לא היה טוב.  יותר מידי תיסכול.  היא לא אכלה בריא - בואו נודה בזה.  היא עישנה סיגריות הרבה שנים (בגלל הלחץ??)  היא שתתה עד יומה האחרון כמעט.  כל זה בצידו של לחץ דם גבוה.  והיו עוד כל מיני חוליים שכבר שכחתי או שאולי לא הייתי בכלל מודע אליהם.

השיעור:  אי אפשר היה שלא לאהוב את אמא ולהתפעל מאישיותה המדהימה, אבל אסור, אסור, אסור למוד ממנה על אורח החיים הלא-בריא שלה.  זה מנוגד להגיון ומנוגד לחוכמה שלה.  כשאני התחלתי להיות מודע לכל הענין הבריאותי (שלי), ניסיתי להציג את הענין בפניה בעדינות.  היא אמרה "אתה צודק" אבל המשיכה בשלה.  אף פעם לא הצלחתי להבין את זה שכן היא היתה כאמור אשה חכמה שלא התבישה ללמוד מאחרים (מורשת שדווקא קיבלתי ממנה בתודה).  זה מה שהיא אולי לא תפשה:  אי אפשר גם לאהוב את החיים וגם להתעלם מהסימנים באותו זמן - בלי לשלם מחיר.  היא דאגה לכולם חוץ מלעצמה (אולי אחרי שאבא מת היא התחילה לטפל בעצמה טיפה יותר, לא יודע, אבל אם כן זה כבר היה כמעט מאוחר מידי).  

אמא לא מתה מלחץ דם גבוה אלא מאירוע חסר מזל בחדר התאוששות.  אבל בואו לא נחמיץ את התמונה הרחבה יותר:  מערכת החיסון שלה לא היתה הכי חזקה בגלל כל הסיבות שציינתי לעיל.  מערכת החיסון החלשה שלה היא שהרשתה לחיידק ההוא להתקיף אותה ולהשתלט על גופה.  זה לא היה במקרה.  זה רק היה הקש ששבר את גב הגמל.

אני אוהב את אמא ללא גבול ותמיד אוהב אותה.  רק מעטים זוכים לאמא כזו.  למדתי ממנה כ"כ הרבה ואני מיישם עד היום ואמשיך ליישם.  אבל למדתי גם מהדברים שהיא לא לימדה אותי ושהיא לא למדה בעצמה.  איזהו חכם הלומד...וכו'.  אני בטוח שהיא היתה רוצה חיים טובים בשבילי כפי שכל הורה רוצה לילד שלו.  ובכן, למדתי ממנה גם את הטוב ולמדתי מה לא לעשות שהיא כן עשתה.  זו המורשת שלה בשבילי.  

כמו כל האנגלים בני דורה, גם אמא העריצה את צ'רצ'יל.    

“Those who fail to learn from history are doomed to repeat it.” Sir Winston Churchill

זו ההזדמנות שלנו.