למה אני לא מרים טלפונים ולא עונה לאימיילים? פחות בגלל שקשה לי ויותר בגלל שפשוט אין לי מה להגיד (גם לאנשים שנכנסים הביתה אין לי בדיוק מה להגיד...מחכה שיגמר כבר כל המצב המוזר הזה). הדבר היחיד שיש לי להגיד זה תודה. תודה למי שחושב עלינו ומנגב דמעות ואכפת לו וזוכר וכו' וכו' וכו'. הנה, אמרתי תודה לכולם. עכשיו, אני מבין את הצורך של אנשים להתבטא. בזמן שזו לא צריכה להיות בעיה שלי, אני גם לא רוצה להצטייר כדיקטטור מלים. מי שרוצה שיכתוב מה שהוא רוצה. מצטער שזה הפוסט הראשון בבלוג החדש, אבל זה מה יש. בתקווה לפוסטים יותר טובים בעתיד. א
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה